1יהודה על שם שהודו להקב"ה כד"א אודך ה', ואפשר לרמוז בהקדים מאי דאתחזי לן בעניותין כד הוינא טליא טעם ליציאת לפני הזמן ואמינא מילתא בההיא דאמרו פ' שלשה שאכלו ברכות מ"ז: דר' אליעזר שחרר עבדו להשלים עשרה ופריך איך קעבר על לעולם בהם תעבודו ומשני מצוה דרבים שאני, ולפי פשטן של דברים למדנו דמשום מצוה דרבים דחינן לעולם בהם תעבודו וכן הדבר הזה דישראל רמי עלייהו ועבדום וענו אותם ת' שנה, אמנם אם היו שוהים עוד רגע היו נטמעים בקליפות ולא יזכר שם ישראל עוד, וא"כ זו מצוה דרבים והצלת נפשות ודינא הוא דלדחי ועבדום וענו אותם וזה טעם יציאת מצרים ברד"ו שנה לפני זמנם דמצוה דרבים מגנא ומצלא מגזרת ועבדום וענו אותם כי היכי דמצוה דרבים דחי לעולם בהם תעבודו, והדברים ק"ו בנדון שלנו כי הוא הצלת נפשות רבים וביטול עם אשר בחר לו יה לשרתו ולברך בשמו. הן הן הדברים אשר רחש לבי ואחר זמן רב חזינא לאחד מרבני דורנו בספרו הבהיר דרך ובא לו בטעם זה באופן אחר, ועל פי זה אפשר לפרש כונת מקראי קדש סדר היום נלכה נא דרך שלשת ימים וכו' ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אותם מסבלותם.
